

![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
בשנת 1942 הוקם חוג דרמטי בתנועת 'הנוער העובד' בהדרכתו של שמשון לימון, בוגר הלהקה הצבאית העברית הראשונה, וב-1945 התארגנה הקבוצה במסגרת החוג הדרמטי של 'המשמרת הצעירה' של מפא"י. הלהקה המשיכה לפעול תחת הדרכתם של זלמן לביוש ויוסף (פפו) מילוא כבמאים וסשה ארגוב כמנהל מוסיקלי, ובשנת 1947 החלה הלהקה, שחבריה היו נערים לפני גיוס, לפעול בשירות 'ההגנה', כשחבריה מופיעים מול אנשי ההגנה ברחבי הארץ ובסיומי קורסים. במרץ 1948 התגייסו חברי הלהקה לצבא. בתחילה הם שובצו לשמירה בבקרים בת"א ובערב הם המשיכו לפעול כגוף בידור, עד לסיפוחם ל'להקה הצבאית המרכזית' באפריל 1948. הניסיון להקים להקה צבאית ארצית לא הצליח, ובחודש יולי 48' עברו חברי הלהקה למטה חזית המרכז (חזית ג') וחלק מחבריה היווה את הגרעין של להקת 'עמק אילון', על שם האזור בו הם פעלו. לימים התקצר שמה ל'להקת אילון'. הלהקה העלתה שתי תכניות ובמרץ 1950, עם שחרור חבריה מצה"ל, היא התפרקה. בין חברי הלהקה ניתן למנות את חיים פולני, יהודית קניגסברג, יוסף גת (ויינשטיין), מאיר הוברמן, מאיר ינאי, מרדכי ירון, האקורדיוניסטים יעקב סגל וגד מן (שהגיע מלהקת 'צלילי הקסם') ואת אמן מפוחית הפה, שמואל גוגול, שאף הוא הגיע מלהקת 'צלילי הקסם'. ראוי לציין כי לאחר השחרור הרכיבו ברוך נדב, חיים פולני, מרדכי ירון וגד מן את 'רביעיית אילון', אשר התפרסמה באמצע שנות החמישים בשיריו של דן אלמגור, 'שיר הפלאפל' ו'רומיה ויואל'. בשנות השישים, לאחר שחיים פולני עזב והוחלף ע"י איתן לב מלהקת הגדנ"ע, עברה הרביעיה להופיע במועדון הלילה הישראלי-ניו יורקי 'סברה', ועשתה שם חיל שנים רבות.
*הסקירה נסמכת על מאמרו של רמי סמו באתר "זמרשת" ועל ספרו של שמואליק טסלר, "שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות" בהוצאת יד בן צבי, 2007 (עמ' 52-53). |