שרים במדים

סיפור אישי



אורה מורג

להקה: להקת הנח"ל
תפקיד: זמרת

תאריך לידה : 1942

ניסיון בימתי קודם : לא.

תאריך גיוס לצה"ל : 1960

היכן היתה הטירונות ? מחנה שמונים

האם הגיוס היה ישירות ללהקה ? לא.

היכן היתה הבחינה ללהקה ? יפו, פיקוד הנח"ל

מי היו הבוחנים ללהקה ? חנן גולדבלט, נעמי פולני, דוד ברגמן, אריה לבנון.

מהם קטעי השירה / משחק שביצעת בבחינה ?
"על בת חמודות פה הזמר יושר, שירין טיקיטין טיקיטין" בלדה מקאברית של טום לרר האמריקאי בתרגום דן אלמגור. השיר מאפשר להפגין גם כשרון משחק וגם הגשת פזמון.

סיפור מיוחד/אנקדוטה על הבחינה : הבחינה הראשונה הייתה מוצלחת אך לא היה מקום פנוי. המקום היחיד שהתפנה נתפש על ידי גאולה נוני. האכזבה עמוקה; אך הבטיחו לי שאצטרף ברגע שהבנות הותיקות תשתחררנה: נעמה חנוך, גבי אלדור, דבורל'ה דותן. לאורך השנה הגעתי מדי פעם למבחנים נוספים ואז נואשתי והשלמתי עם מר גורלי. והנה למזלי הגרעין העיף אותי מהקיבוץ היות שסרגתי סוודר ולא הסכמתי להעבירו לקומונה (השומר הצעיר). בלילה הגעתי למלון החיילים ברחוב ברנדס, כדי להגיע למחרת לקצין מיון. בחדר, במיטה שלצידי, ישנה שרהל'ה שוב – אקורדיוניסטית הלהקה. סיפרתי לה את תסכולי הרב והיא הציעה שאגיע שוב למבחן. למחרת התייצבתי בפיקוד הנח"ל בחדר החזרות. הבוחן הפעם היה אריה לבנון ששמע את קולי ומיד קבלני. תוך שעה הגשמתי את חלום חיי!! היות שנותרה לי רק שנה, השתתפתי רק בתכנית אחת : "טיפת הדבש" . הבמאי: דוד ברגמן.

האם קדם לשירות בלהקה שירות ביחידה אחרת ? באיזה תפקיד ? כמה זמן ? שנה אחת בלהבות הבשן במסגרת הנח"ל.

תאר/י את ההשתלבות בלהקה : לא כל כך קל. בתחילה הייתה התנשאות מצד מספר חברים ואי נכונות לאמץ אותי אל חיקם. נסענו להופעה בשבטה ומצאתי עצמי בודדה במדבר. לאחר מספר חודשים הלך הקרח והופשר.

חברי הלהקה בתקופתך : אמנון ברנזון, פופיק ארנון, יאיר רוזנבלום (אקורדיוניסט) שאולי מקיבוץ גן שמואל, יוסי וולך, אתי מזרחי (להקת מגפים), נאווה, רותי דר (תפאורנית בקאמרי).

קטעי סולו שירה בולטים/מיוחדים שלך : שיר בנות – "פרחים ונערות".

מערכונים ותפקידים בולטים בהם : הבנות לא השתתפו במערכונים.

סיפורים מיוחדים על תקופת הלהקה : תפקיד הבנות בלהקה שלי היה קטן. במערכונים לא היו תפקידי בנות וגם בפזמונים. לכן חיכינו במתח רב לשיר היחיד שנכתב לבנות: פרחים ונערות. דוד ברגמן, שהחליף את הבמאי הקודם, בחן מחדש את כל הלהקה. כשהגיע להעמדת פזמון הבנות, הוחלט להקטין את תפקידי ולהציב אותי ברקע. נעלבתי עד עמקי נשמתי והודעתי שאני עוזבת את הלהקה. הודעתי לאלי כהן, שהיה אז מפקד הלהקה. האיום עשה את שלו ודוד ברגמן צרף אותי לכל הפזמון. כשאני חושבת על הצעד שעשיתי - אני מתחלחלת. איזה אומץ. מה היה קורה לו היה הוא אומר: "אוקיי, בסדר, אם זה מה שאת רוצה, אז עופי!". אחרי כל המאמצים להגיע ללהקה הייתי נשארת עגומה ומאוכזבת. דוד ברגמן החליט שלהקה לא חייבת רק להצחיק ואפשר לתת לחיילים במשלטים גם משהו איכותי [אעלק], הוא הביא איזו מסכת מוזרה בשם "טיפת הדבש" (מכאן שם התכנית). עבדנו קשה על המסכת שדוד התייחס אליה כאל ה'בייבי' שלו. בהופעה הראשונה בקושי הגענו לסופה. המבוכה היתה רבה. החיילים, או שנרדמו או שלא הבינו מה עניין טיפה של דבש ללהקת הנח"ל. כמובן שהמסכת ירדה מיד. כשאני פוגשת את חברי הלהקה, חלק מהם כלל לא זוכר שהיה קטע כזה.

 

 

האם שירתת בלהקה נוספת ? מדוע ? - בצבא לא.

תאר/י את המעבר מהצבא לאזרחות ? מיד עם השחרור ניגשתי לבחינות למועדון התיאטרון בחיפה. הבוחן חיים טופול. התכנית: היסטוריה בגרוש מאת דן אלמגור. התקבלתי. התכנית הצליחה מאד ולאחר שנה עברנו למועדון התיאטרון בתל אביב. בין השירים: אימא באך, דוקטור פרויד ועוד. בין המשתתפים: גליה טופול, אתי גרוטס, אמנון נדב, שמעון לב ארי.

מידע נוסף : אחר הופעתי בעוד מופעי בידור בבמה האזרחית לאורך 7 שנים. ביניהם החלפתי את תיקי דיין ברוויו הסאטירי "קטשופ" מאת חנוך לוין. הייתי מוכרת חלב באוליבר ב'הבימה', נערת מקהלה ומחליפה של אתי גרוטס ב"כנר על הגג" ועוד. עזבתי את הבמה או שהבמה עזבה אותי ועברתי לעולם האופנה (תחרים עתיקים וסריגים) ולאחר מכן עברתי לכתיבה (ילדים נוער ומבוגרים). עוסקת בכך עד עצם היום הזה. סדרת טלוויזיה בשם "לתפוש את השמיים" הופקה בעקבות ספרי : "מאה תפוחים חדשים כולל מע"מ"

 

אורה מורג